פסק-דין בתיק ע"פ 2951/12

השופט י' דנציגר:

           לפנינו ערעור שהגישו חמישה מערערים במאוחד (להלן: המערערים). ערעורם מופנה כנגד גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' גלעד) בת"פ 31707-06-11 מיום 29.2.2012, בו הושתו על המערער 1 (להלן: חוסני) 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל; על המערערים 2 ו-3 (להלן: חסן וחוסין, בהתאמה) 28 חודשי מאסר לריצוי בפועל; על המערער 4 (להלן: אמיר) 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל; על המערער 5 (להלן: אחמד) 24 חודשי מאסר לריצוי בפועל וכן הופעל עונש מאסר מותנה בן ארבעה חודשים (שירוצה בחופף); כמו כן הורה בית המשפט על תשלום סכום התחייבותו של אחמד להימנע מביצוע עבירה (בסך של 3,000 ש"ח), זאת בהתאם להוראת סעיף 76 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין).

           נוסף על כך, הושתו על כל אחד מן המערערים 24 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא כי המערערים לא יעברו כל עבירת אלימות מסוג פשע; שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים והתנאי הוא כי המערערים לא יעברו כל עבירת אלימות מסוג עוון או עבירה של איומים. כמו כן חויב כל אחד מן המערערים לפצות את המתלונן בסך של 5,000 ש"ח.

עובדות כתב האישום המתוקן

1.        חוסני הינו אביהם של חסן, חוסין ואמיר, ודודו של אחמד. בין חסאם ביאדסי (להלן: המתלונן) לבין המערערים נתגלע סכסוך על רקע חוב כספי אשר על פי טענת המערערים חב המתלונן למי מהם. ביום 6.6.2011, הגיע המתלונן עם שני ילדיו למגרש הכדורגל בבאקה אל גרביה ברכב מסוג יגואר המצוי ברשותו (להלן:הרכב). המערערים, אשר ידעו כי המתלונן נוהג להגיע למקום, הגיעו למגרש כשהם נושאים מוטות ברזל, אלות וסכין יפנית בהם הצטיידו מבעוד מועד. או אז הכו המערערים את המתלונן בכל חלקי גופו בצוותא חדא באמצעות אלות ומוטות ברזל. במהלך התקיפה חתך אחמד את המתלונן בסכין יפנית מעל עינו השמאלית ובאזור אוזנו הימנית. המעשים נמשכו גם לאחר שהמערער נפל ארצה, זאת עד אשר חולץ מהמקום. במהלך האירוע ניפצו חסן וחוסין את חלונות הרכב, ואמיר זרק בקבוק זכוכית עם חומר דליק לרכב והעלה אותו באש. מעשיהם של המערערים גרמו למתלונן חבלות רבות, והרכב נשרף כליל.                  

           על כן הואשמו המערערים בחבלה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 333 בנסיבות סעיף 335(א)(1) ו-(2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין. כמו כן הואשמו חסן וחוסין בלבד בחבלה במזיד לרכב לפי סעיף 413ה בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין. כן הואשם אמיר בלבד בהצתה לפי סעיף 448(א) רישא לחוק העונשין.

גזר דינו של בית המשפט המחוזי

2.        לאחר שנשמעה עדות המתלונן ועדותו המלאה של אחד מילדיו, ועוד בטרם נסתיימה חקירתו הראשית של ילדו השני של המערער, חזרו המערערים מכפירתם והודו במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב האישום המתוקן. על כן הורשעו המערערים בעבירות המתוארות לעיל.

3.        מתסקירי שירות המבחן אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי עלה כי חרף דלותם הכספית של המערערים, מדובר באנשים נורמטיביים אשר עבדו לפרנסתם, נטולי עבר פלילי, זאת למעט אחמד שהורשע בביצוע עבירה של תגרה במקום ציבורי. על אף שהמערערים הודו בביצוע המעשים, נמנע שירות המבחן מלתת המלצה טיפולית בעניינם, בין היתר נוכח הצגת עמדה "קורבנית" מצידם. בעניינו של חסן אף המליץ שירות המבחן על ענישה מרתיעה (אך מאוזנת). בעניינם של חוסין ואמיר הומלץ כי השניים יקבלו טיפול למניעת אלימות במסגרת מאסרם. באשר לאחמד ציין שירות המבחן את החשיבות בשיקומו לשם הפחתת הסיכון להישנות מעשיו. כן צוינו לטובתו גילוי חרטה ולקיחת אחריות מצידו. על כן המליץ שירות המבחן להסתפק בעניינו בתקופת מעצרו בנוסף לצו מבחן למשך שנה וחצי, מאסר מותנה והתחייבות כספית.

4.        במסגרת הטיעונים לעונש הדגישה המשיבה את חומרת המעשים, בין היתר נוכח התכנון המוקדם והצטיידות המערערים בכלי המשחית. כן צויינה העובדה כי המעשים בוצעו ללא רחם ומול עיני ילדי המתלונן. כן נטען כי אין לזקוף לזכות המערערים את הודייתם שכן זו באה לאחר שנשמעו עדויות המתלונן וילדיו. כמו כן טענה המשיבה כי אין לתת משקל לעובדה שבוצעה סולחה בין הצדדים (במסגרתה שילמו המערערים למתלונן 80,000 ש"ח). בא כוח המערערים מצידו הדגיש את הודאתם המוקדמת של המערערים המלמדת על הבעת חרטה מצידם, ואשר הובילה לתיקון משמעותי בכתב האישום. כן נטען כי מדובר באירוע חריג אשר אינו מאפיין את התנהלות המערערים, שהינם (למעט אחמד) נטולי עבר פלילי, וכי על כן אין להשית עליהם עונש מאסר בפועל.

5.        בגזר דינו הדגיש בית המשפט המחוזי את חומרת המעשים שבביצועם הודו המערערים, זאת בפרט בהתייחס לעובדה כי אלו בוצעו באור יום, אל מול עיני ילדי המתלונן. כן ציין בית המשפט את הימנעותו של שירות המבחן לבוא בהמלצה טיפולית בעניינם של המערערים. באשר להמלצת שירות המבחן בעניינו של אחמד קבע בית המשפט כי אין לקבלה נוכח חומרת מעשיו ונוכח המאסר המותנה בו היה נתון בעת ביצועם. לצד זאת ציין בית המשפט את הנסיבות לקולא בעניינם של המערערים: הודאתם בשלב מוקדם של ההליך ואשר בעקבותיה תוקן כתב האישום באופן ניכר; נסיבותיהם האישיות של המערערים - ובפרט הקושי כי בני משפחה אחת ירצו עונש מאסר באותה עת. כן ציין בית המשפט את ה"סולחה" שנערכה בין הצדדים כשיקול לקולא, זאת בהתחשב בעליית מעמדו של רצון הקורבן בהליך הפלילי.

נימוקי הערעור

6.        לטענת המערערים - באמצעות באי כוחם, עו"ד עלאא אלדין עתאמנה (המייצג את חוסני, אמיר ואחמד) ועו"ד ארז מושקוביץ (המייצג את חסן וחוסין) - היה על בית המשפט המחוזי לתת משקל רב יותר לנסיבות המקלות בעניינם. באשר למערערים הצעירים (חסן, חוסין, אמיר ואחמד) נטען כי היה על בית המשפט לתת להם "צ'אנס" להשתקם טרם שליחתם למאסר בפועל, זאת בפרט ביחס לחסן, חוסין ואמיר הנעדרים עבר פלילי. כן מודגשת העובדה כי מאסר בני המשפחה בעת ובעונה אחת עשוי להיות הרסני. כן נטען כי היה על בית המשפט להתייחס לנסיבותיהם האישיות של המערערים, ובכלל זה לגילו של חוסני (56) כמו גם למצבו הבריאותי והכלכלי הקשים. באשר למערערים האחרים נטען כי היה על בית המשפט להתחשב בגילם הצעיר ובאורח חייהם הנורמטיבי. כמו כן טוענים המערערים כי היה על בית המשפט להתחשב במצבה הכלכלי הקשה של המשפחה, ולבריאותו הרופפת של אמיר.

7.        לצד אלו מלינים המערערים גם כנגד פסיקת הפיצוי למתלונן, זאת נוכח העובדה כי המתלונן כבר פוצה על ידיהם במסגרת ה"סולחה". בהתייחס לאותו פיצוי, במהלך הדיון לפנינו הטעים עו"ד מושקוביץ כי המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות אינו מטפל בבקשות הנוגעות לפיצויים אלא בבקשות הנוגעות לקנסות בלבד. אשר על כן ביקש עו"ד מושקוביץ כי בית משפט זה יורה על דחיית מועד תשלום הפיצוי למועד חלוף שלושה חודשים מיום שחרורם של המערערים ממאסרם. אציין כי הגם שטענה זו הובאה מפיו של עו"ד מושקוביץ, המייצג כאמור את חסן וחוסין בלבד, אנו מוצאים מקום להניח כי הבקשה מתייחסת גם לשלושת המערערים האחרים.

תגובת המשיבה

8.        לטענת המשיבה - באמצעות בא כוחה, עו"ד אבי וסטרמן - אין מקום לקבל את הערעור דנא, זאת מאחר שבית המשפט המחוזי נתן משקל הולם לנסיבות המקלות בעניינם של המערערים, ובכלל זה להודייתם של המערערים בעובדות כתב האישום ול"סולחה" שנערכה בין הצדדים. המשיבה הוסיפה וטענה כי מדובר באירוע חמור ביותר, בפרט נוכח כך שהמערערים פעלו יחד, הצטיידו מראש בכלי משחית, תקפו את המתלונן לנגד עיני ילדיו ולא חדלו ממעשיהם אף לאחר שהמתלונן נפל ארצה. כן הפנתה המשיבה לרישומו הפלילי הקודם של אחמד. באשר לטענת המערערים ביחס להשתת הפיצוי חרף העובדה כי המתלונן כבר פוצה במסגרת הסכם ה"סולחה", הגישה המשיבה בעת הדיון את תגובתו של המתלונן, אשר מסר כי הסכים ל"סולחה" עקב לחצים שהופעלו עליו ומתוך חשש להתנכלות בו ובמשפחתו.

תסקירי מבחן עדכניים

9.        לקראת הדיון הגיש לעיוננו שירות המבחן תסקירים עדכניים בעניינם של המערערים, אשר החלו בריצוי תקופות מאסריהם. להלן תמצית האמור בהם.

א.          חוסני: דווח על מזעור חומרת מעשיו וכן על הטלת אחריות מצידו על המתלונן. חוסני מסר כי ביצע את העבירה "בלית ברירה". להתרשמות גורמי הטיפול בכלא, מדובר באסיר מבוגר ללא דפוסי עבריינות מובהקים, המתקשה להתבונן על החלקים האלימים באישיותו.